עסקת מכר מקרקעין שהתעכבה עד לאובדן המימון, ערעור שלא הוגש במועד, או בטוחה שלא נרשמה למרות שהלקוח הסתמך על הטיפול המשפטי – אלה אינם רק אירועים מתסכלים. הם עשויים לעורר את השאלה כיצד מוכיחים רשלנות עורך דין, אך התשובה אינה מסתכמת בהצבעה על טעות או על תוצאה קשה. תביעת רשלנות מקצועית מחייבת להראות מסלול משפטי
עסקת מקרקעין שלא הושלמה, מועד ערעור שחלף, כספי נאמנות שלא טופלו כראוי או דרישת שכר טרחה מפתיעה לאחר סיום הייצוג – אלה אינם בהכרח מקרים של רשלנות מקצועית. אך כאשר עולה חשד שהטיפול המשפטי סטה מן הרמה המקצועית המצופה וגרם לנזק ממשי, בחירה בעורך דין רשלנות מקצועית עשויה להיות צעד חיוני לבירור הזכויות, הסיכונים והאפשרויות
שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי מרכז [ת"א (מרכז) 59584-12-17 פלונית נ' ברקוביץ] ובבימ"ש השלום קריות [ת"א 44462-03-24 קרופרו ואח' נ' רוזן ואח'] – ממחישים את החשיבות של יחסי עו"ד-לקוח. העובדות בתמצית: העובדות בפסק הדין בעניין פלונית נסבו על הוריה של ילדה שנפגעה מרשלנות רפואית אשר שוחחו עם עורך-דין, איתו הם היו בקשר בעניינים אחרים,
בבימ"ש העליון ניתן פס"ד העוסק, בין היתר, בחובות עו"ד המייצג בעסקת מקרקעין, כלפי הצד השני בעסקה [ע"א 7721/22 ולטר נ' עו"ד י' שטבהולץ, פס"ד מיום 24.12.2024]. פסק הדין, מנתח את חובותיו של עוה"ד כלפי הצד השני בעסקת מקרקעין, וקובע כי יש להגביל ולסייג חובות אלו, הן על דרך הכלל והן במקרה הספציפי הנדון. העובדות בתמצית:
תפקידו של שמאי מקרקעין הוא להעריך את שווי הנכס, בהתבסס על מכלול גורמים מקצועיים ונתונים כלכליים וסביבתיים. רשלנות מקצועית מצד שמאי מקרקעין עלולה להוביל לתוצאות חמורות עבור לקוחותיו, בין אם מדובר ברוכשי דירות, מוכרים, כונסי נכסים, קבלנים, מוסדות פיננסיים או צדדים שלישיים המסתמכים על חוות דעתו. מהי רשלנות מקצועית של שמאי מקרקעין? לא כל טעות
פרשת התרסקותה של חברת קופות הגמל "סלייס" מסעירה, בצדק, את המשק הישראלי. בעיקר הדברים אמורים להעברת כספי הפנסיה של החוסכים לקופות הגמל בניהול אישי [IRA]. כסף שהועבר לקרנות השקעה לא-סחירות שרשומות בארה"ב [מה שמכונה "הקרנות הזרות"]. אלפי מבוטחים שכספי הפנסיה שלהם – בהיקף של יותר מ 800 מיליון ₪ – הועברו לחברות עלומות הרשומות בארה"ב,
פסק דין בעניין נזק ראייתי בתביעות רשלנות מקצועית [ע"א 28344-05-23 אבו עסבה ואח' נ' ותד]. העובדות: בפסק הדין בעניין אבו-עסבה, נדון מקרה של עו"ד אשר נקבע לגביו כי הוא לא הגיש במועד תביעת ליקויי בניה באופן שהתביעה התיישנה ולא ניתן היה להגישה. קשר סיבתי לנזק: משפט בתוך משפט בעניין אבו-עסבה, נקבע ע"י בתי המשפט
לפני זמן לא רב, ניתן פס"ד חשוב מאד של ביהמ"ש העליון בתחום הרשלנות המקצועית. זאת, בערעור שהוגש דווקא בתיק רשלנות מקצועית של רואה חשבון [ע"א 7406/22 דרדור נ' לוי, פס"ד מיום 09.08.2023]. העובדות: העובדות בפסה"ד בעניין דרדור, עסקו באדם [המערער] שפנה לרואה חשבון לצורך קבלת שירותיו המקצועיים. בין המערער ורואה החשבון הוסכם כי האחרון
לפני זמן לא רב, ניתן פס"ד של ביהמ"ש העליון בתחום הרשלנות המקצועית של עורך דין ב'עסקאות תרמית' במקרקעין. ביהמ"ש העליון שב ופורש קווים מנחים לאחריותו המקצועית של עורך-הדין המעורב ב'עסקאות תרמית' במקרקעין [ע"א 3391/22 בנק לאומי בע"מ ואח' נ' קונפינו ואח', פס"ד מיום 03.12.2023]. העובדות: העובדות בפסה"ד בעניין קונפינו, עסקו, שוב, בעסקת מקרקעין בה
בפס"ד של ביהמ"ש העליון נדון ערעור שהגישו עורכי דין על חיובם ברשלנות מקצועית בגין "עסקת תרמית" במקרקעין. [ע"א 6715/20 שטרק נ' סונינו, פס"ד מיום 28.11.2022]. בעניין שטרק הנ"ל, התקשרו הלקוחות עם עורכי הדין על-מנת שאלו ייצגו אותם בעסקת מקרקעין. הלקוחות לא גילו לעורכי הדין כי למעשה העסקה בה הם מתקשרים היא "עסקת תרמית". ביהמ"ש המחוזי
HAND MADE BY
